האם באמת צריך להריח את הפקק כשפותחים בקבוק יין? 🍷
רוב הסיכויים שזה קרה לכם: הזמנתם בקבוק יין במסעדה, והמלצר פתח אותו והניח לידכם את הפקק.
מה אמור לקרות בשלב הזה? מתברר שהרגע הקטן הזה הוא מקור ללא מעט בלבול, ואפילו למחלוקת בעולם היין.
באופן מסורתי, אנחנו אמורים לבחון את הפקק חזותית משתי סיבות: קודם כל, כדי לוודא שהיקב והשנתון המוטבעים עליו תואמים לבקבוק שהזמנו (בעיקר כדי למנוע זיופים), ושנית, כדי לבדוק שהפקק שלם, לא התייבש ולא התפורר.
אבל מה לגבי הריח?
לא מעט כתבות ברשת יגידו לכם בנחרצות: "אל תריחו את הפקק, זה לא נותן לכם כלום".
אבל האמת היא – שהם טועים בגדול. להריח את הפקק הוא שלב חיוני בבחינת בקבוק יין, ויש לכך סיבה מצוינת.
האויב השקט: פגם השעם (TCA) אחוז מסוים מהיינות שנסגרים בפקק שעם טבעי עלולים להכיל חומר בשם TCA, שגורם ליין להיות פגום (או בעגה המקצועית: "קורקי" – Corked). כשהפגם הזה בולט, הוא מעניק ליין ריחות וטעמים לא נעימים שמזכירים קרטון רטוב או מרתף טחוב ומעופש. ביקור בחדר הארונות של סבתא… אם תרצו (-:
אז למה לא פשוט למזוג קצת יין, לסובב את הכוס ולהריח? הנה הסוד: מכיוון שהמקור ל-TCA הוא כמעט תמיד הפקק עצמו, הריח המעופש יהיה לרוב הרבה יותר מרוכז וברור על הפקק מאשר ביין עצמו ברגע הפתיחה. בנוסף, פגם השעם ביין יכול להיות עדין מאוד בהתחלה, עד כדי כך שקשה לזהות אותו, אבל ברגע שהיין נחשף לחמצן בכוס למשך 15-30 דקות – הפגם הולך ומתעצם. תחשבו על זה גם שמלצר במסעדה לא יכול לטעום לכם את היין אז הרחת הפקק היא הדרך היחידה שלו לבדוק שהיין שקיבלתם – תקין.
אם לא תריחו את הפקק, הכל עשוי להיראות בסדר גמור במזיגה הראשונה. אבל חצי שעה מאוחר יותר, כשהריח הרע ישתלט על הכוס, תמצאו את עצמכם בסיטואציה קצת מביכה במסעדה: כבר אישרתם למלצר שהיין מצוין, התחלתם לשתות, ועכשיו תצטרכו לקרוא לו שוב כדי להחזיר את הבקבוק.
כאן בדיוק ההרחה של הפקק באה לעזרתכם. זו ההזדמנות הראשונה (והטובה ביותר) שלכם לזהות את הפגם. ברוב המכריע של המקרים, יין "קורקי" יסגיר את עצמו קודם כל דרך הפקק, עוד לפני שהוא מגיע לכוס. גם בבית, זה יחסוך לכם מזיגה של יין פגום לכוסות נקיות וריצה לשטוף אותן לפני שתפתחו בקבוק חדש.
לאמן את האף יש שיגידו שלהריח פקק זה שימושי רק אם אתם מומחים שיודעים בדיוק איזה ריח אתם מחפשים. אבל הגישה הזו מפספסת את העיקר: הדרך היחידה ללמוד, היא לתרגל.
אם תתרגלו להריח את הפקק בכל פעם שאתם פותחים בקבוק, אתם תאמנו את האף שלכם. יום אחד תיתקלו בפקק שיש לו ריח קל של קרטון רטוב, ומשם כבר תדעו לזהות את זה לתמיד. על הדרך, גם תגלו שפע של ניחוחות טבעיים, עציים ומעניינים שיש לפקקי שעם תקינים.
אז בפעם הבאה שהמלצר מגיש לכם את הפקק, או כשאתם פותחים בבית בקבוק חדש מהמארז של WINECASE – אל תהססו. קחו נשימה עמוקה ותריחו את הפקק בגאווה. יש המון מה ללמוד מקליפת העץ הקטנה הזו, ואל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת.
לחיים, צוות WINECASE – יין בהתאמה אישית
MORE FROM THE BLOG
אנו משתמשים בקבצי Cookies לשיפור חוויית הגלישה, ניתוח ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לכך. לפרטים נוספים ראו את מדיניות הפרטיות שלנו.
